שָׁרָב                 עוֹד יוֹם נוֹזֵל מִמֶּנִּי…  וְלֹא נִקְוֶה  אֲפִלּוּ                  לִשְׁלוּלִית .    אֵלֵךְ לְהִשָּׁטֵף בְּצוֹנְנִים.    הָהָר   שֶׁנָּשָׂאתִי אֵלָיו עֵינַיִם          כָּל הַשָּׁעוֹת הָאֵלֶּה  לֹא שָׁעָה אֵלַי   מַה פֶּלֶא ?   מַה לַּמַּסָּה הַזּוֹ          שֶׁרֹאשָׁהּ כְּבָר מִזְּמַן בַּשָּׁמַיִם    וְלַצֹּרֶךְ הַמְּשֻׁנֶּה שֶׁלִּי                   לִהְיוֹת בָּעֲנָנִים?!